הרפיה
הרפיה – נשמע כל כך קל ופשוט, אז למה זה בעצם לא?!
אחת מתנוחות היוגה הבסיסיות ביותר היא Savasana שפירושה בסנסקריט "תנוחת הגוויה". תנוחה זו משמשת אותנו במהלך תרגול, למנוחה והתאוששות מתנוחות אחרות ובסוף תרגול יוגה, משמשת להרפיה ומנוחה מהתרגול כולו, ואמורה להימשך עד כעשר דקות. היא מתבצעת בשכיבה על הגב, כאשר הרגליים והידיים פרושות לצדדים
שמה של התנוחה, "גוויה" או "תנוחת המוות" הוא בשל העובדה שהמטרה היא "לכבות" את הגוף ולהוריד את רמת המודעות שלנו, אך להישאר ערניים, בפוקוס, לא לשקוע בשינה. להיות במודעות פאסיבית Passive Awareness.
כאשר אני מגיעה לשלב ההרפיה בסוף שיעורי יוגה, אני נתקלת בכמה סוגים של מתרגלים:
- אלו אשר נמצאים במודעות פאסיבית, מרפים ונחים מהתרגול, תוך מודעות לנשימה, כלומר מבצעים את התנוחה כהלכתה.
- מתרגלים שבמהלך ההרפיה נרדמים, מפספסים את מטרת ההרפיה, כי אינם במודעות.
- מתרגלים שאינם מסוגלים להרפות ולשחרר. הם נותרים בעיניים פקוחות, מתוחים ונדמה שהמצב הזה אינו נוח להם מבחינה מנטאלית והם רק מחכים שיסתיים כבר.
לא לחינם תנוחה זו, שהיא כביכול אחת התנוחות הקלות ביוגה, נחשבת מבחינה מנטאלית לאחת התנוחות הקשות. לאנשים רבים יש קושי להרפות ולשחרר, לא רק גופנית, אלא בעיקר מבחינה נפשית ורגשית. השהייה במהלך כמה דקות בדממה, ללא תנועה, בתשומת לב לנשימה ובהרגעת מערכות הגוף, גורמת להם דווקא לחוסר שקט.
לעיתים זוהי מבוכה וחוסר נוחות מהמצב, וניתן לשים לב לכך בעיקר אצל מתרגלים חדשים, שלא התנסו בהרפיה מסוג זה בעבר.
לעיתים מדובר בחוסר שקט מנטאלי – דווקא במצב השקט של הגוף, בסביבה התומכת בתהליך ההרפיה, התודעה שלנו מתחילה לפעול בשיא המרץ ומחשבות מטרידות חוזרות ועולות.
גם הגוף אינו שקט. כאשר מדי פעם חוזרים ומתרכזים בהרפיה, שמים לב שהגוף מתוח, לא רפוי, נינוח וכבד על הרצפה ונדרשת תשומת לב לאיברי הגוף השונים ולהרפייתם מחדש.
ולעיתים יש אנשים שחושבים שהם מרפים, אך הם בכלל משוטטים בעולמות אחרים, שוכחים להתרכז בנשימה ובמטרה שלשמה ההרפיה נועדה – להוריד את רמת המודעות שלנו, אך להישאר מרוכזים בכאן ועכשיו, לא לנדוד למחוזות אחרים.
הרפיה היא תנוחה הדורשת תשומת לב מלאה מהמתרגל. זה נראה אמנם פשוט וקל, אך הלכה למעשה היא אינה כזו כלל וכלל. היא דורשת ריכוז, מודעות ונוכחות מלאה של המתרגל בתנוחה.
היכולת להרפות היא נרכשת ומגיעה עם ההתמדה בתרגול. כמו כן, דרך נוספת שאני מוצאת כמועילה היא הנחייה בזמן ההרפיה, הכוללת את סדר הרפיית איברי הגוף השונים והמשך מודעות לנשימה במהלך הדקות הראשונות של ההרפיה, ובדרך זו יכולה לסייע למתרגלים לשמור על ריכוז ונוכחות בתנוחה.